דלג לתשובה דילוג לתוכן הראשי
יצירת קשר

שאלה 2 מתוך 4

איך מזהים לא רק את בעלי העניין החזקים אלא גם את מי שמושפעים מהחלטות הארגון?

שאלה מתוך המדריך בעלי עניין, השפעה ולגיטימציה לפעול

מנכ"לית Approach פורסם  3-4 דק׳ קריאה

Approach · https://approach-agency.com/answers/stakeholders-influence-licence-to-operate-guide/identifying-powerful-vs-affected-stakeholders/

בקצרה

זיהוי בעלי עניין אפקטיבי מחייב הרחבת המיקוד מעבר לבעלי הכוח הישיר, כמו רגולטורים ומשקיעים, אל עבר אלו שנושאים בהשלכות של החלטות הארגון, גם אם קולם אינו נשמע. קבוצות אלו, המושפעות מהפעילות העסקית, מחזיקות בכוח עקיף ומשמעותי שמתבטא ביכולת לעצב דעת קהל, לשחוק את הלגיטימציה לפעול (License to Operate) ולהפוך לסיכון מוניטין עתידי.

שאלה 2 מתוך 4 במדריך · לכל השאלות

המעבר הוא מתפיסה של ניהול התנגדויות לתפיסה של ניהול השפעות. הדבר דורש כלים פרואקטיביים לאיתור ‘אותות חלשים’ מקהילות, עובדים בדרגים זוטרים, לקוחות קצה וגורמים בשרשרת האספקה, כדי להבין את מפת ההשפעות המלאה ולא רק את מאזן הכוחות המיידי. זיהוי מוקדם מאפשר להפוך סיכון פוטנציאלי להזדמנות אסטרטגית.

ההבחנה בין כוח להשפעה: מודלים למיפוי עומק

מודלים קלאסיים לניהול בעלי עניין, דוגמת מטריצת כוח/עניין (Power/Interest Grid), מצטיינים בזיהוי הגורמים בעלי היכולת הפורמלית או הכלכלית לעצור או לקדם מהלך. הם ממפים היטב את חדר הישיבות, את משרדי הממשלה ואת בעלי המניות הגדולים. עם זאת, התמקדות בלעדית בכוח יוצרת נקודת עיוורון מסוכנת: היא מניחה שמי שאין לו כוח ישיר הוא חסר חשיבות אסטרטגית. הנחה זו מתעלמת מהכוח המצטבר של קבוצות מושפעות, שיכול להתפרץ כמשבר מוניטין או כהתנגדות ציבורית רחבה שקשה לנהל.

כדי לזהות את המושפעים, יש לאמץ ‘מפת השפעה’ (Impact Map) לצד מפת הכוח. מפת ההשפעה אינה שואלת ‘מי יכול להשפיע עלינו?’ אלא ‘על מי אנחנו משפיעים?’. שאלה זו משנה את כיוון החקירה. היא מחייבת את ההנהלה לבחון את כל שרשרת הערך, מהספקים של הספקים ועד לקהילות שבהן המוצר נצרך או מיוצר. מיפוי כזה חושף תלויות וסיכונים שאינם נראים במבט ראשון, והוא חלק מהותי בבניית אסטרטגיה מקיפה לניהול בעלי עניין שאינה רק מגיבה להתנגדויות אלא מנהלת מערכות יחסים באופן יזום.

הכלים למיפוי השפעה שונים מהכלים למיפוי כוח. במקום להסתמך על תרשימים ארגוניים ודוחות כספיים, נדרשות מתודולוגיות איכותניות. אלו כוללות ניתוח סנטימנט ברשתות חברתיות בקרב קהילות רלוונטיות, שיחות עומק עם עובדים לא-ניהוליים, תצפיות אתנוגרפיות בסביבת הפעילות של הארגון, וניתוח תלונות לקוח לא רק כבעיה תפעולית אלא כמקור מידע אסטרטגי. מהניסיון שלנו, ארגונים נוטים למפות ספקים ישירים, אבל שוכחים לשאול ‘מי גר ליד המפעל של הספק שלנו?’. ההנחה שזו אחריות הספק היא נקודת עיוורון קלאסית שמייצרת סיכוני מוניטין קשים, כי הציבור אינו מבחין בין אחריות ישירה לעקיפה.

הערך האסטרטגי של זיהוי המושפעים הוא משולש. ראשית, הוא כלי ניהול סיכונים מונע, המזהה בעיות לפני שהן הופכות למשבר. שנית, הוא מקור לחדשנות; הבנת הצרכים והכאבים של קבוצות מושפעות יכולה להוביל לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים או לשיפור תהליכים קיימים. שלישית, וחשוב מכל, הקשבה למושפעים ופעולה בהתאם בונה אמון ומחזקת את הלגיטימציה החברתית של הארגון לפעול, נכס קריטי בעידן שבו שקיפות וציפיות הציבור נמצאות בעלייה מתמדת. ארגון שמבין את השפעתו המלאה יכול לקבל החלטות טובות יותר, לא רק עבור בעלי המניות, אלא עבור כלל המערכת שהוא חלק ממנה.

מאפיין מיפוי מבוסס כוח מיפוי מבוסס השפעה
שאלת המפתח מי יכול לעצור או לאפשר את המהלך שלנו? על מי המהלך שלנו משפיע, לטוב ולרע?
מוקד המיפוי בעלי סמכות פורמלית, משקיעים, רגולטורים, מתחרים. קהילות מקומיות, עובדים זוטרים, לקוחות קצה, משפחות עובדים, סביבה.
כלים אופייניים ניתוח מבנה ארגוני, מיפוי רגולטורי, ניתוח פיננסי. מחקר איכותני, ניתוח סנטימנט, קבוצות מיקוד, שיחות עומק, סקרי השפעה חברתית.
תפיסת הסיכון סיכון מיידי לביצוע הפרויקט או המהלך. סיכון ארוך טווח למוניטין, לאמון וללגיטימציה לפעול.
התוצר האסטרטגי תוכנית פעולה לניהול התנגדויות וגיוס תמיכה. אסטרטגיה לבניית אמון, ניהול סיכונים חברתיים וזיהוי הזדמנויות.

מה קורה כשמתעלמים מבעלי עניין ‘חלשים’ אך מושפעים?

חברת אנרגיה מתחדשת מתכננת הקמת שדה סולארי גדול באזור חקלאי. היא מנהלת בהצלחה את כל בעלי העניין החזקים: משיגה את האישורים הרגולטוריים, מגייסת משקיעים ומקבלת את תמיכת המועצה האזורית. המיפוי שלה מתמקד בכוח הפורמלי ועוצר שם. החברה מתעלמת מקבוצת חקלאים קטנים שמחזיקים בחלקות סמוכות. לחקלאים אין כוח פוליטי או ארגוני, והם אינם נתפסים כגורם שיכול לעצור את הפרויקט.

חששם של החקלאים, לצורך המחשה, אינו מהפרויקט עצמו אלא מהשפעותיו העקיפות, כמו שינויים פוטנציאליים בניקוז המים והצטברות אבק על היבולים. ‘האות החלש’ הזה לא נקלט. לאחר מספר חודשים, החקלאים פונים לארגון סביבתי ארצי, שהופך את חששם המקומי לקמפיין ציבורי נרחב נגד הפרויקט תחת הכותרת ‘פיתוח שדורס חקלאות’. הקמפיין פוגע קשות במוניטין ‘הירוק’ של החברה, מעכב את לוחות הזמנים ומייקר משמעותית את הפרויקט. התעלמות מקבוצה מושפעת אך ‘חלשה’ הפכה בעיה תפעולית שניתן היה לפתור בקלות למשבר מוניטין ואמון.

טיפ מקצועיTIP
לפני אישור מהלך אסטרטגי, שאלו בחדר ההנהלה: ‘מי לא נמצא בחדר הזה והסיפור שלו ישתנה בגלל ההחלטה שלנו?’. זיהוי שמו של אותו גורם הוא הצעד הראשון מחוץ לנקודת העיוורון.

שורה תחתונה

ההבחנה בין בעלי עניין חזקים למושפעים אינה סמנטית, אלא אסטרטגית. ארגונים שממשיכים למפות את עולמם רק דרך עדשת הכוח, מפספסים את הכוח האמיתי שמעצב את סביבתם העסקית בטווח הארוך: אמון, לגיטימציה ומוניטין. זיהוי יזום של כלל הגורמים המושפעים מהחלטותיך אינו מהלך של רצון טוב, אלא דיסציפלינה הכרחית לניהול סיכונים, לחדשנות ולשימור היכולת הבסיסית של הארגון לפעול ולצמוח באופן בר קיימא.

Approach · https://approach-agency.com/answers/stakeholders-influence-licence-to-operate-guide/identifying-powerful-vs-affected-stakeholders/

  1. 01

    זיהוי מוקדי הכוח החדשים במערכת הארגונית: מעבר ממשקיעים ורגולטורים לעובדים, לקוחות וקהילות דיגיטליות

  2. 02 · אתם כאן

    איך מזהים לא רק את בעלי העניין החזקים אלא גם את מי שמושפעים מהחלטות הארגון?

    מעבר ממפת כוח למפת השפעה: זיהוי בעלי העניין השקטים שמעצבים את המוניטין והלגיטימציה של הארגון.

  3. 03 · הבאה

    מתודולוגיה סדורה לניתוח מערכת ההשפעה: ממודל בסיסי למפת החלטה רב-ממדית

  4. 04

    איך יודעים אילו בעלי עניין יכולים לעצור או לעכב מהלך אסטרטגי?

    זיהוי חסמים אנושיים: ניתוח יכולות ואינטרסים מעבר למפה הארגונית הפורמלית.

נקראהנשמר רק במכשיר הזה

מתוך המדריך בעלי עניין, השפעה ולגיטימציה לפעול

לראות את מערכת הכוח שסביב המהלך

ראו איך אנחנו עובדים